אנחנו נתקלות במשפחות רבות שמספרות לנו שיש להן הכנסות יפות, שני בני הזוג עובדים ומרוויחים טוב. ובכל זאת, כשמגיע סוף החודש, לא נשאר כסף בחשבון. והתלונה שחוזרת היא: אנחנו חיים ברמת חיים מאוד פשוטה ובכל זאת לא נשאר לנו כסף לדברים החשובים שאנחנו באמת רוצים. והחשבון ממשיך להתגלגל ממינוס למינוס עוד יותר גדול…

אז באמת, לאן נעלם כל הכסף? מי הכניס יד לכיס שלך או לארנק שלך והוציא משם כסף?

כמובן אתם היחידים שמוציאים כסף, אף אחד לא גנב לכם מהכיס או מהארנק. ובכל זאת, לאן נעלם הכסף? הכסף נעלם כי לא בנית תקציב מסודר ומאורגן. וכך קורה שבכל פעם שיוצאים מהבית מתפתים וקונים כל מיני דברים שלא היו בתוכנית לפני היציאה מהבית. אני יודעת באופן אישי שבימים שאני לא יוצאת מהבית, אני חוסכת כסף כי בימים האלה אין לי הוצאות. אז כמובן אי אפשר ולא צריך להמנע מיציאה מהבית. מה שכן חשוב הוא לבנות תקציב שמתאים לאמונות שלך ולצרכים שלך. וגובה התקציב הוא כגובה ההכנסה פחות שקל אחד! בדרך הזו, כשיוצאים מהבית יש תוכנית מוגדרת ומתוקצבת לקניות ולא חורגים ממנה. הכי טוב לצאת מהבית רק עם כסף מזומן שיספיק לקניה המתוכננת. את כרטיס האשראי צריך להשאיר בבית, כי הוא מאוד "עוזר" להתפתות ולקנות דברים לא מתוכננים. אבל אם יוצאים רק עם מזומן – ברגע שנגמר הכסף, לא קונים יותר! וכך גם נמנעים מקניות בתשלומים. כי בכסף מזומן קונים במילא רק במזומן. כי ברגע שיוצאים מהבית, הפרסומות מפתות אותך מכל עבר. וכל פרסומת עובדת על הרגש ומשפיעה עליך לקנות: עוד מבצע שלא יחזור על עצמו, עוד הזדמנות פז שאסור להחמיץ, ועוד ועוד. אבל עם כסף מזומן בכיס האפשרויות מוגבלות והפיתויים לא משפיעים עליך. אולי באותו רגע קצת מצטערים שכבר לא נשאר כסף לקנות את המבצע, אבל בסוף החודש כאשר החשבון מאוזן, השמחה גדולה. כן, אפשר לשלוט בהוצאות ואפשר לנצח את כל הפרסומות ולהפסיק לקנות בלי הכרה. בסופו של דבר הרווח כולו שלך ואחרי תקופה של התנהלות נכונה, התחושה של מחסור ומחנק נעלמת וההבנה שיש מספיק כסף לקנות את כל הדברים שבאמת חשובים לך מגבירה את ההנאה והשמחה בחיים שלך.

האם גם לך נדמה שמישהו מכניס יד לארנק שלך?

נשמח לקבל תגובות

The post מי מוציא כסף מהארנק שלי? first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

ראש השנה אצלנו במשפחה הוא חג שבו כל המשפחה מתכנסת, יושבים ביחד ילדים הורים ונכדים, אוכלים מטעמי חג ונהנים זה בחברתו של זה.

אני יודעת שבמשפחות רבות דווקא לקראת החגים יש הרבה מתח ולחץ, קשה להחליט מי יבוא לאן ומתוך כוונות טובות ורצון לארח, לא פעם יש גם מריבות.

כמובן כשיש חתנים וכלות זה מסובך יותר, כי הרבה פעמים בני הזוג מושכים אל המשפחה שלהם ושוב זה יכול להיות גורם למתח ולחץ בין בני הזוג ובמשפחה המורחבת בכלל.

אני יכולה להגיד בשמחה שאצלנו זה אחרת. יש לי ארבעה ילדים, שנים מהם נשואים ולכל אחד מהם גם שלושה ילדים. ותמיד לקראת החגים אנחנו מתכננים ביחד היכן נפגשים. ואם בני הזוג רוצים להיות עם המשפחה שלהם, זה בסדר. מתקבל באהבה. כדי לשמור על קשרים טובים בין הנכדים, אנחנו משתדלים שבחג שאחד הילדים מגיע אלי, יגיעו כולם. ובחג שאחד חוגג עם משפחת בן הזוג – גם הילד השני הולך למשפחת בן הזוג. ואני מוזמנת בדרך כלל לחגוג עם אחד מהם או עושה לעצמי חיים קלים והולכת לחגוג עם אמא שלי בקיבוץ.

בראש השנה המתקרב אלינו לטובה, מגיעה אלינו גם הבת שגרה בארץ רחוקה. כולנו כבר מתרגשים לקראתה ומתכננים בילויים משותפים. ובערב החג נשב כולנו ביחד ליד שולחן מאוד גדול, כי חוץ מהילדים שלי והנכדים שלי יגיעו לחג גם ההורים שלי.

בדרך כלל כשאנחנו מתאספים כל כך הרבה אנשים, אנחנו מחלקים ביננו את הקניות ואת הבישולים. אנחנו עושים זאת בגלל שתי סיבות עקריות: קודם כל כולנו אנשים עובדים ועסוקים ואם הנטל של ההכנות יפול רק על אחד מאיתנו, יהיה לו מאוד קשה. והסיבה השניה היא הפחתת הוצאות. בערב חג ראש השנה אנחנו רוצים שיהיה שפע של מטעמים על השולחן. שפע שבעיני מסמל את השפע שיהיה לכולנו במהלך כל השנה. ולהכין הכל לבד זה גם פיזית קשה וגם נטל כספי לא קטן. אז שבועיים שלושה לפני החג אנחנו מתכננים ביחד מה יהיה התפריט. ואחר כך אנחנו מחלקים משימות, מי קונה מה ומי מכין מה. וכך כל אחד מכין בעצם משהו שהוא יודע להכין הכי טוב והכי טעים ושולחן החג מתמלא בכל טוב, בשפע שכל משפחה מביאה איתה.

וכשמגיע ערב החג, כולם יושבים ליד שולחן ערוך לתפארת, עם מטעמים הכי טעימים, עם ילדים נהדרים ונכדים מקסימים.

בערבי חג כאלה אני חווה הרבה אושר וגם עושר. אני במיוחד מרגישה עשירה בזכות המשפחה הנהדרת שזכיתי בה. והלב מתמלא משמחה רק מלחשוב על הערב הנפלא שיהיה לנו בקרוב.

אני מאחלת לכולם משפחה נהדרת ושולחן חג ערוך לתפארת, הרבה אושר ועושר ושמחה ושפע של אהבה.

שנה טובה

נעמי

The post ראש השנה מתקרב ובא first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

ישן מפני חדש תוציאו

מקובל לעשות נקיון גדול לפני חג הפסח. אך האמת ניתנת להיאמר, שנקיון עושים במשך כל השנה, ולפני החגים משתדלים עוד יותר.

נקיון בעיני זה לא רק נקיון של הרצפות. נקיון הוא מושג הרבה יותר רחב. את הנקיון מתחילים בעשיית סדר. כי כאשר מתחילים לנקות, קודם כל צריך לעשות סדר ורק אחר כך מתחילים בנקיון עצמו.

אז איפה אני מתחילה לעשות סדר ונקיון? אני מתחילה קודם כל במחשבות. כדי להתארגן לקראת ההכנות לחג, קודם כל אני מארגנת את המחשבות שלי. אני בודקת אילו מחשבות ליוו אותי במהלך השנה האחרונה. מה הם המחשבות שהביאו לי תועלת השנה? ואילו מחשבות לא שירתו אותי? ואולי יש מחשבות שלא השתמשתי בהן, והן רק העלו אבק במגירות המינד שלי?

מחשבות שלא שירתו אותי – אני מחליטה למחוק ולהוציא מראשי. מחשבות ששרתו אותי, אני מאמצת ומחליטה להשתמש בהם לעיתים קרובות יותר. ומחשבות שהעלו אבק ושכחתי בקרן זוית אני בודקת: אני מסירה מהן את האבק, ובוחנת האם הם כבר התיישנו ואין לי בהן צורך, ואז מוציאה אותן משימוש לתמיד. ואילו שמוצאים חן בעיני, אני אציב שוב במקום בולט ואשתמש בהם יותר.

אחרי שאני עושה סדר במחשבות ומוציאה מהראש כל מה שכבר לא משרת אותי, אני יכולה לאמץ מחשבות טובות חדשות שיקדמו אותי במהלך השנה הקרובה.

ולמה אני מספרת את כל זה?

כי התהליך הזה חוזר על עצמו גם בנקיון הפיזי בבית: בארונות המטבח, בארונות הבגדים, בארגז הצעצועים של הילדים ועוד. וכל מה שמוציאים מהבית, מעבירים הלאה. נותנים לאחרים שישתמשו ויהנו. ברגע שהוצאנו מהבית את כל הדברים המיותרים, פתאום הבית נראה מרווח יותר. ויחד עם הסדר והנקיון בבית ובמחשבות, מתפנה מקום לרעיונות חדשים ולדברים חדשים שאנחנו רוצים או צריכים.

הדברים החדשים יכולים להגיע אלינו בכל מיני דרכים. לא הכל דווקא אנחנו צריכים לקנות בעצמנו. כי ברגע שפתוחים לרעיונות חדשים, האפשרויות וההזדמנויות הן רבות. ובשלב הזה אפשר ביתר קלות לחוות רווחה כלכלית, לשמור על מסגרת התקציב המשפחתי ולאזן הוצאות מול הכנסות.

שתהיה לכולנו שנה טובה וכמו שכבר אמרו חכמינו: "תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה"

נעמי

The post ישן מפני חדש תוציאו first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

היום אני רוצה להתייחס אל שאלה ששאל אותנו אחד המשתתפים בקורס שלנו. הוא כבר עובד בחוברת הכלים שמצורפת לקורס, הוא תכנן את המטרות שלו ואת התקציב שלו. ועכשיו כל מה שצריך לעשות זה לעמוד בתקציב, כפי הוא על הנייר. וזה פשוט לא עובד. על הנייר רשומים מספרים ובמציאות המספרים אחרים וכמובן גבוהים יותר מאלה שרשומים בתקציב. וההבדל בין מה שרשום לבין מה שהוא מוציא בפועל, זה בדיוק הפער בין ההכנסות להוצאות שגורם למינוס לגדול כל הזמן.

ולמה החלטתי לכתוב על כך? כי זאת שאלה שעולה הרבה אצל מתאמנים רבים. יש פער גדול בין התוכניות והביצוע. אז איך מקטינים את הפער? איך מגשרים עליו? איך עושים "תיאום" בין המצוי לרצוי?

הסוד טמון לדעתי בצעדים הקטנים. בעצם מדובר בשינוי הרגלים. לשנות הרגלים זה לא דבר פשוט. כי הרגל הוא משהו שאנחנו עושים כבר במשך שנים, הרבה פעמים באופן אוטמטי, ממש בלי לחשוב. וכדי לשנות הרגל כזה צריך קודם כל להיות מודע להרגל ולתכנן בצעדים קטנים את השינוי. זה לא מספיק לרשום ולחשוב שרוצים להתנהל אחרת. הדבר הכי חשוב זה להתחיל לפעול אחרת. כי רק הפעולה תביא לשינוי. ופעולות קטנות שעושים אותם בהתחלה מתוך מחשבה ואפילו מאמץ, הופכות עם להרגל שהופך להיות קל ואוטומטי עם הזמן. לדוגמא: החלטתי לאזן את התקציב שלי, להפחית בהוצאות שאינן תומכות בערכים שלי ובמטרות שלי, כדי שישאר לי מספיק כסף לדברים החשובים באמת. לכן החלטתי להפסיק לקנות שתיה מתוקה ומוגזת מחוץ לבית. השתיה המוגזת והמתוקה היא בשבילי "תחביב" שלא תומך בבריאות שלי וגם מכביד על התקציב. לכן החלטתי לצאת מהבית תמיד עם בקבוק מים. כך בדרך כאשר אני צמאה, אני לוגמת מים ולא מתפתה לקנות שתיה שהיא גם יקרה וגם לא בריאה. בהתחלה הייתי שוכחת לקחת מים מהבית. אבל עם הזמן התרגלתי והיום אני יוצאת תמיד עם מים מהבית. גם הפסקתי לקנות שתיה מוגזת ומתוקה בקניות בסופר ואני לא מכניסה יותר שתיה מסוג זה הביתה. גם הילדים וגם הנכדים שלי יודעים שכאשר באים אלי לביקור, שותים רק מים. כי קודם כל זה תומך בבריאות של כולנו ובנוסף לכך זה תומך גם בסעיף הקניות שלי. המלצה נוספת שקשורה להרגלים, היא לא לעשות יותר מידי שנויים בבת אחת. כבר אמרו חז"ל: "תפסת מרובה – לא תפסת". קשה מאוד לעשות הרבה שנויים בבת אחת לאורך זמן. לכן ההמלצה היא להתחיל עם מעט שנויים וכל פעם להוסיף עוד משהו. ככל שתתמידו יותר – תצליחו יותר! ותחסכו יותר ותגשימו את המטרות שבאמת חשובות לכם – מהר יותר.

נשמח לקבל כאן תגובות וספורים על שנוי הרגל שעשיתם בחיים שלכם והצלחתם. ותודה על השיתוף כי מההצלחה שלכם כולנו נלמד להצליח.

The post תקציב רצוי מול תקציב מצוי first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

The post למה התקציב החודשי כל כך חשוב? first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

The post חג אורים שמח ! first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

ילדים הם חלק בלתי נפרד ממשפחה. חלק גדול מההוצאות הקבועות והמשתנות, הוא הוצאות על ילדים: כשיש תינוקות, מוציאים על טיטולים ומטפלות, כשהם גדלים, יש הוצאות על גנים ועל חוגים וכשהם גדלים עוד יש עוד חוגים ובילויים עם חברים ושעורי נהיגה, וזה אף פעם לא נגמר.

כשהם קטנים, אנחנו מחליטים כמה כסף יש באפשרותנו להקציב לצרכים שלהם. ככל שהם גדלים, יש יותר לחץ מצד הילדים לקבל עוד כסף עבור הצרכים שהם "חייבים". פעמים רבות קשה להורים לעמוד בלחץ, במיוחד כשהילד אומר: "אבל לכל החברים כבר יש, רק לי עוד אין". ואז פעמים רבות ההורים נכנעים, מוותרים על דברים שרצו לעצמם, העיקר שלילד לא יחסר דבר.

ולפעמים גם נותנים ממש כשאין תקציב, וזאת יכולה להיות אחת הסיבות להגדלת מסגרת האשראי ומינוסים אין סופיים. ובדרך כלל התיאבון של הילדים לא נעצר, אלא להיפך, הוא גדל ככל שנכנע ללחץ.

ובכן, מה עושים? משתפים את הילדים בתכנון התקציב. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה והם צריכים ללמוד כבר בגיל צעיר איך מנהלים את הכסף. הם צריכים להעריך את הכסף ולדעת להשתמש בו בתבונה. ילד שידע להתחשב בתקציב המשפחתי, ידע גם לנהל את התקציב האישי שלו גם כמתבגר וגם כבעל משפחה בעתיד.

אחד הכללים החשובים כשהילדים עדיין קטנים, היא להבהיר לילדים מראש,כשיוצאים איתם לקניות, בכמה כסף נרשה להם לקנות דבר מה שמתחשק להם. כך מגיל צעיר יבינו שהכסף לא מספיק לכל מה שאנחנו רוצים. בגיל מבוגר יותר אפשר לתת דמי כיס שבועיים, ולקבוע עם הילדים למה מיועדים דמי הכיס.

אם הכסף נגמר לפני הזמן, אין להוסיף עליו על חשבון דמי הכיס של השבוע הבא. כך נלמד את הילדים שיש מסגרת תקציב שצריך לעמוד בה. ואם נשארה יתרה, לא לתת פחות, אלא לעודד לחסוך את הכסף שנשאר, לשמור עליו למקרה של הוצאה גדולה יותר בשבוע הבא, או אפילו לחסוך לטווח ארוך יותר.

כאשר הילדים גדלים עוד יותר אפשר לעודד אותם גם להיות יצירתיים ולהרויח כסף בעצמם בעבודות שונות: בייבי סיטר אצל השכנים, ניקוי מכוניות, עבודות גינון קלות בשכונה וייתכן שיש היום גם הזדמנויות לעבודות בעזרת המחשב?

שמעתי על הורים שמשלמים לילדים עבור עזרה בבית. אני חושבת שעבור עזרה בבית לא צריך לשלם לילדים שלנו. גם הם לא משלמים לנו עבור כל השירותים שאנחנו נותנים להם. וכמו שיש להם זכויות כך גם יש להם חובות, וככל שהם גדלים הזכויות מתרבות וגם החובות מתרבים. ואין שום צורך לשלם להם עבור בצוע עזרה לגיטימית בבית.

ולסיום: אל תשכחו "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה", המשיכו לגדל אותם וליהנותמהם יחד עםכל האתגרים שבדרך.

הנה קישור לאתר מעניין שבו אפשר לחשב מהו הסכום אותו עליך לחסוך מידי חודש על מנת לאפשר לילדך את הטוב ביותר בכל שלב בחייו: http://www.babyfinance.co.il/

נעמי

The post כסף וילדים first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

הראשון בספטמבר, היום בו מאות אלפי תלמידים חוזרים ללימודים בביה"ס.

ילדים קטנים שהולכים לגן, מתרגשים ונפרדים בבכי מההורים. וילדים אחרים, נרגשים לא פחות, עולים לכתה א'. מי מתרגש יותר, הילדים או ההורים?

ככל שהילדים גדולים יותר, מתרגשים פחות ונדמה לי גם שמחים פחות. אולי מי שהכי שמח לחזרה ללימודים, הם ההורים. אחרי חודשיים של חופשה מתישה, איזה כיף שאפשר לחזור לעבודה בלב שקט, אין צורך לידאוג לבייבי סיטר, לקייטנה, לחופשה, לבילויים, וכו. החופשה הארוכה מקשה על הורים עובדים גם בהיבט הכלכלי.

במהלך חופשת הקיץ תקציב נכבד יצא על הוצאות מיוחדות עבור הנאות הילדים. וההוצאות גדלות משנה לשנה, או יותר נכון, מחופשה לחופשה. הקייטנות יקרות, והחופשות המשפחתיות יקרות, והבילויים בקניונים הממוזגים עולים הרבה כסף. אך ההוצאות לא נגמרות – הן רק מתחילות.

ההכנות לקראת שנת הלימודים גם הן גבוהות ביותר.יש צורך לקנות ילקוטים, קלמרים, ספרים , מחברות, וכמובן גם כל התשלומים האחרים לבית הספר.

ואכן, מי שלא נערך לכל ההוצאות הללו בזמן, יכול למצוא את עצמו בפשיטת רגל בתקופה הזאת. ואיך נערכים?

אני ממליצה ליבדוק מה היה סכום ההוצאות המיוחדות של חופשת הקיץ וההכנות לקראת שנת הלימודים. את הסכום שהתקבל לחלק לעשרה תשלומים. ועכשיו כל שנותר לעשות הוא לחסוך כל חודש את הסכום שהתקבל בחשבון מיוחד. בשנה הבאה, כשיגיע הקיץ והילדים יצאו שוב לחופשה, לא יהיו הפתעות. כבר כל הכסף עבור ההוצאות המיוחדות נחסך!

שנת לימודים פוריה ומהנה לכל התלמידים ושנה טובה ומחושבת לכל ההורים.

נעמי

The post איך להתגבר על הוצאות הקיץ וחזרה ללימודים? first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

הצטרכתי להגיע אל שלטונות המס.

זאת לא המשימה המלבבת ביותר, אבל הייתי חייבת ללכת..

לפני צאתי מהבית, בדקתי את האתר המתאים, כדי לודא שעות קבלה.

שמתי לב שבאתר הכתובת אינה מעודכנת, וחייכתי לעצמי על חוסר העידכון שקורה בגופים בירוקרטיים גדולים…

בכל אופן יצאתי מהבית, לקראת שעת הסגירה של המשרד אליו הייתי צריכה להגיע, מתוך מחשבה שלקראת סיום שעת הקבלה כבר לא יהיו תורים.

ממש מעבר לכניסה הראשית היה מגרש חניה שגובה 20.00 ש"ח. לא רע. אני בכל אופן החלטתי להתקדם עוד 300 מטר, ומצאתי חניה ציבורית בלי תשלום. חסכתי 20.00 שקל, וצעדתי להנאתי שתי דקות אל הכניסה הראשית.

ואם מדברים על בירוקרטיה וחוסר יעילות – השומר בכניסה מפנה את תשומת ליבי למודעה רשומה בכתב יד, התלויה על הדלת, שהמשרד אותו אני מחפשת עבר כתובת. נחשו מה? המשרד עבר בחזרה לכתובת שהייתה רשומה מלחתחילה באתר.

חזרתי למכוניתי, והגעתי למסקנה שיש לי עדיין מספיק זמן להגיע עם הרכב לכתובת החדשה – ישנה. בהגיעי לכתובת הנכונה, שוב ראיתי מול הכניסה מגרש חניה, עבור תשלום של 15.00 ש"ח – זול למדי. בכל אופן גם הפעם המשכתי לינוע עוד 200 מטר, ומצאתי בקלות חניה ללא תשלום. שוב חסכתי 15.00 ש"ח. הדעתי אחרי שתי דקות הליכה למשרדים המשופצים. הם היו נוחים וקלים להתמצאות. הגעתי בקלות למשרד אותו חיפשתי, ונחשו מה? המשרד היה סגור! דווקא המשרד לו נזקקתי נסגר אחה"צ. פקיד נחמד שהיה במקום הציע לי באדיבות לחזור מחר…

ומה כבר יכולתי לעשות? חזרתי כלעומת שבאתי, ולמחרת בבוקר הגעתי עם פתיחת המשרד. שוב מצאתי חניה מעט מרוחקת וחסכתי עוד 15 ש"ח. להפתעתי הרבה, לא היה כלל תור במשרד אליו הגעתי! סיימתי תוך שתי דקות, הופניתי למשרד נוסף, גם שם לא היה תור.

וואו! סיימתי את כל הסידורים תוך 15 דקות (טוב, אולי עברו שעתיים אם אקח בחשבון שהצטרכתי להגיע גם אתמול, ועוד לשתי כתובות שונות) וכולם היו נחמדים ומוכנים להגיש עזרה.

ובינתיים, לא הייתי צריכה לשלם לשלטונות המס אגורה!

ובחישוב סופי – גם חסכתי 50 ש"ח.

אם אחסוך כל יום 50 ש"ח, אתם יודעים כמה אחסוך תוך שנה? אחסוך 18,250 ש"ח

The post תיכנון נכון – חוסך המון first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.

חסכון במים

אני ומשפחתי מודאגים מאיכות הסביבה ומאיכות המים בארץ ובעולם.

אנחנו חיים בישראל, ולכן מודאגים עוד יותר ממצב המים בארץ. בישראל אין מספיק מקורות מי שתיה, ובחורף אין מספיק משקעים. כל שנה אנחנו עוקבים בדאגה במקור מי השתיה העיקרי שלנו – אגם הכנרת. וכל שנה אנחנו רואים כיצד האגם היפה והיקר שלנו מתייבש ומצטמצם. ההבנה שצריך לחסוך במים,ולשמור על איכות המים, היא לא רק מקומית אלא כלל עולמית.

כחלק מתרומתנו למאמץ החיסכון במים, כינסתי את ילדי למפגש משפחתי בו העלנו רעיונות כיצד אפשר לחסוך במים. הייתה לנו שעה של הנאה, בה השתעשענו ברעיונות שונים ומשונים. אני התרשמתי מההתלהבות של הילדים והפתיחות שלהם לנושא. אני חולקת כאן איתכם חלק מהרעיונות הטובים שהתקבלו בתום האסיפה המשפחתית החשובה הזאת.

כאשר אנחנו מוזגים מים בכוס, למזוג רק חצי כוס בכל פעם. מי שעדיין צמא, יכול שוב למלא את הכוס, אבל לפחות לא שופכים סתם את עודף המים בכוס המלאה.

במקלחת, סוגרים את הברז בזמן שמסתבנים או חופפים את הראש.

מפעילים את מכונת הכביסה ואת המדיח, רק כאשר הם מלאים לגמרי.

כל אחד מבני הבית משתמש במהלך היום רק בכוס אחת בלבד.

אנחנו משאירים קערה בתוך הכיור שבמטבח.כל פעם שפותחים את הברז בכיור, המים נאגרים בקערה. במים הללו אנחנו משרים את כלי האוכל. רק אחרי ההשריה אנחנו מכניסים את הכלים למדיח. כך אפשר ליבחור תוכנית יותר קצרה ויותר חסכונית, גם בצריכת המים וגם בצריכת החשמל.

אנחנו אוספים את המים במקלחות בתוך דליים. במים הנקיים אנחנו משתמשים להשקיית העציצים. במי הסבון, אנחנו משתמשים להדחת הרצפות.

האם עצות אלה יכולות לשמש גם אתכם?

האם יש לכם רעיונות נוספים?

נשמח לקבל מכם את הרעיונות שלכם כאן בבלוג שלנו או לדף האוהדים שלנו בפייסבוק.

The post חסכון במים first appeared on כלכלה בריאה 055-8877272.